להטיל

להטיל

инфинитив/

הֵטִיל [לְהָטִיל, מֵ-, יָ-]

бросить, кидать, метать

הֵטִיל אֵימָה

наводил страх

הֵטִילָה בֵּיצָה

снесла яйцо

הֵטִיל וֶטוֹ

наложил вето

הֵטִיל מוּם (בּ-)

причинил увечье, покалечил

הֵטִיל מַטבֵּעַ

бросал монету, решал

הֵטִיל מַיִם / מֵימָיו

мочился (лит.)

הֵטִיל מַס

наложил налог

הֵטִיל סָפֵק

выразил сомнение

הֵטִיל עוֹגֶן

бросил якорь

הֵטִיל צֵל עַל

бросал тень на

הִטִיל דוֹפִי

бросить чёрное пятно, запятнать

————————

להטיל

инфинитив/

הִטִיל [לְהַטִיל, מַ-, יַ-]

1.возлагать 2.налагать, поручать

הִטִיל חֵרֶם

отлучил, бойкотировал